קושי בתביעות במקרה של תאונות אופנוע
לא רק שרוכבי אופנוע חשופים יותר לפגיעות חמורות, פעמים גם בחזית המשפטית והביטוחית הם מוצאים את עצמם בעמדת נחיתות מול טענות חברות הביטוח כי אינם זכאים לפיצויים. לכאורה, כל נפגעי תאונות הדרכים נמצאים במעמד שווה שכן המחוקק יצר מנגנון של ביטוח חובה לפיו נפגעי תאונות הדרכים זכאים לפיצויים בלא קשר לשאלה מי אשם באירוע התאונה, ואף הקים "רשת ביטחון" לפיה גם חלק מהנפגעים, שנפגעו מרכב חסר ביטוח, יקבלו פיצויים. בפועל, מצבם של רוכבי האופנועים קשה ומורכב יותר.
רוכבי אופנוע רבים אינם טורחים לבטח את האופנועים שבבעלותם שכן פוליסות ביטוח החובה לאופנועים נוטות להיות יקרות יחסית. התוצאה המצערת הנה העובדה שלאופנועים רבים אין כלל ביטוח חובה או שקיים בטוח מוגבל המכסה רק נהיגת נהגים נקובים בשם, כך שבמקרים רבים הביטוח אינו מכסה את נהג האופנוע שאינו נקוב בפוליסה. כך גם ישנם מקרים רבים שרוכבי אופנוע מחזיקים רישיון נהיגה לאופנוע "קל" יותר ועל כן הפוליסה אינה מכסה את פציעתם בתאונה. שיעור הנפגעים 'חסרי הביטוח' מקרב נפגעי האופנועים והקטנועים גבוה יחסית. נכון שהמחוקק נתן דעתו למצב והקים את הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, 'קרנית' לנפגעים שאינם מבוטחים, אבל גם הליך התביעה מול 'קרנית' אינו מועיל לנהג חסר ביטוח (אלא רק לנוסע או הולכי רגל) ועל כן תרופתו היחידה של הנהג הנה לנסות לתבוע פיצויים לפי פקודת הנזיקין מהנהג של הרכב הפוגע או גורמים אחרים האחראים לדעתו לאירוע התאונה.
